אודות תה

אודות תה ירוק/תה סיני

סין נחשבת למולדת התה. תה הוא העלים של צמח בשם קמליה סיננסיס. ישנם שלושה סוגים עיקריים:

  1. תה ירוק רגיל ללא עיבוד – העלים מיובשים בלבד.
  2. אואולונג (Oolong) – עלים שהותססו חלקית.
  3. תה שחור – עלים שהותססו.

תה ירוק הנו בעל סגולות בריאותיות ניכרות והוא נחשב למקור מצוין לנוגדי חמצון. כמות הקפאין שבו קטנה בהשוואה לקפה ולתה שחור, והיא משתחררת בהדרגה. התה הירוק שמקורו ביונאן, סין נחשב לתה הירוק הטוב בעולם.

  סגולות ייחודיות של תה

  1.  תורם לירידה במשקל.
  2.  עשיר בויטמין C ובעל כמות תאין נמוכה יחסית (7 עד 14 פעמים פחות בהשוואה לקפה).
  3.  תורם להסדרת העיכול.
  4.  יעיל במניעת ריקבון בשיניים.
  5.  מומלץ לנשים בהריון (רמות גבוהות של צינק).
  6.  כמויות גדולות מאד של ויטמין E השומר על הגוף והעור מפגעי הגיל.
  7.  חוקרים אמריקאיים זיהו נוכחות של E.G.Cg לו נודעה תרומה למניעת סרטן.

אודות תה שחור

תה שחור הוא תה שהותסס. התכונות הבריאותיות המוכרות של תה מצויות כמובן גם בו, אך לתה שחור שמוצאו במישורים הגבוהים של אזור יונאן בסין מצטיין בתכונות ייחודיות. הוא מכיל כמויות קטנות יחסית של תאין לצד ריכוז גבוה של תנין. פעולתו של התנין מעודדת שריפת שומנים ומקטינה את השפעתו של התאין (ככל שהחליטה ארוכה יותר, כמות התנין המשתחררת גדולה יותר). התנין מסייע לתהליך העיכול ומסייע להסדרת היציאות.

אודות צמחי מרפא

השימוש בצמחים לצרכי מרפא נעשה כבר לפני אלפי שנים. במצרים העתיקה, הפרעונים נחנטו בפירמידות עם כל צרכיהם לחיים בעולם הבא, לרבות מבחר של צמחי מרפא. היוונים והרומאים בעת העתיקה עשו שימוש נרחב בצמחים ופיתחו את אחת המערכות הראשונות בעולם לשימוש בסוגים רבים של צמחים לצרכי מרפא ואף תיעדו זאת.

בצדו האחר של העולם, הסינים פיתחו את השיטה שלהם לשימוש בצמחי מרפא, לצד פיתוח האקופונקטורה. ההודים פיתחו שיטת ריפוי הידועה בשם הרפואה האירוורדית, שבה נעשה שימוש במגוון רחב של צמחי מרפא. במערב שימשו צמחי מרפא כחומרי מוצא לתרופות רבות המוכרות כיום. דיגוקסין (המשמש לטיפול בחולי לב) הופק מהצמח דיגיטאליס (Digitalis) ואספירין בודד לראשונה מקליפת עץ הערבה.

למרות ההתפתחות של הרפואה המודרנית ופיתוח התרופות, מאמינים רבים שלרפואה המבוססת על צמחי מרפא (פיטותרפיה) תפקיד מפתח בשמירה על בריאות ואיתנות בחיים המודרניים. מכאובים ובעיות רבות אינם דורשים פנייה לתרופות רבות עוצמה, כאשר ישנן חלופות אפקטיביות, טבעיות ועדינות יותר, המבוססות על צמחי מרפא. הדוגמא המתבקשת היא הטיפול (המיותר) באנטיביוטיקה במקרים רבים של הצטננות פשוטה, בעוד שהשימוש בצמחי מרפא הולמים – אכיניציאה לדוגמא – הוא הגיוני הרבה יותר. פעולתם של צמחי מרפא רבים הוכחה במחקרים קליניים.